#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. 1 האם יש לזמן מראש את המשתתפים בעיבור שנה, ומה הדין בדיעבד?	תנו רבנן אין מעברין את השנה אלא במזומנין לה, ומעשה שעלו שמונה ואמר ר&quot;ג מי שעלה שלא ברשות ירד דאמרו חכמים אין מעברין את השנה אלא במזומנין לה.	סנהדרין יא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. 2 האם ראוי לאדם להכליל את עצמו בחטא כדי שאחר לא יתבזה (או לטעם אחר)?	ר' חייא יצא מהשיעור כשאמר רבי מי שאכל שום יצא, ולמד מר' מאיר שנתן גט לאשה שאמרה שאחד מהתלמידים גרשה ועמדו כולם וגם נתנו גט, והוא למד משמואל הקטן [שיצאה בת קול שראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו ראוי לכך כמו שיצאה על הלל הזקן] שירד כשעלה אחד לעיבור שנה שלא מהמנויים, והוא למד משכניה בן יחיאל שאמר אנחנו מעלנו באלקינו ונשב נשים נכריות, והוא למד מיהושע שאמר לו ה' במעשה אכן &quot;חטא ישראל&quot; ולא אמר לו מי, שאינו דילטור, ואב&quot;א ממשה דאמר עד אנא מאנתם.	סנהדרין יא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. 3 האם מעברים את השנה בלא הסכמת הנשיא ומה יעשו אם הנשיא לא נמצא?	תנו רבנן אין מעברין את השנה אלא אם כן ירצה נשיא, ומעשה בר&quot;ג שלא היה ועברו את השנה ע&quot;מ שירצה נשיא וכשבא אמר רוצה אני ונמצאת השנה מעוברת.	סנהדרין יא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. 4 האם מעברים את השנה מפני הדרכים וכד' אביב פירות האילן ותקופה, גדיים וכד'?	"מפני הדרכים, הגשרים, תנורי פסחים וגליות ישראל שנעקרו ממקומן ועדיין לא הגיעו - מעברין (אפ' על אחד מהם &lt;תוס'&gt;) [אבל לא מפני השלג, הצינה וגלויות ישראל שלא עקרו ממקומן].<p dir=""rtl"">על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה - על אחד אין מעברים אבל על שנים מעברים, והסתפקו אולי רשב&quot;ג חולק וסובר שעל התקופה אפ' בפני עצמה (ופסק הרמב&quot;ם דעל התקופה מעברים בפני עצמה).</p><p dir=""rtl"">מפני הגדיים, הטלאים וגוזלות שלא פירחו - אין מעברין עליהם בפני עצמן (אפ' על שנים מהם) אבל עושים סמך לאחרים (לאביב, פירות האילן ותקופה כנ&quot;ל).</p>"	סנהדרין יא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא: 1 על אלו ארצות מעברים את השנה (כגון שלא בא אביב שלהם)?	על שלשה ארצות מעברין את השנה יהודה ועבר הירדן והגליל. על שתים מהם מעברים ועל אחת אין מעברים, בזמן שיהודה אחת מהם הכל שמחים, שאין העומר בא אלא מיהודה.	סנהדרין יא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא: 2 היכן מעברים את השנה, ומה הדין בדיעבד?	תנו רבנן אין מעברין את השנים אלא ביהודה ואם עיברוה בגליל מעוברת, העיד חנניה איש אונו אם עיברוה בגליל אינה מעוברת דכתיב &quot;לשכנו תדרשו ובאת שמה&quot; כל דרישות שאתה דורש לא יהיו אלא בשכנו של מקום. (ע' בתוס' דאם לא הניח חכם כמותו או אם א&quot;א, מעברים אפ' בחו&quot;ל.)	סנהדרין יא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא: 3 האם מעברים את השנה ומקדשים את החודש בלילה ומנין (לקידוש)?	"אין מעברים את השנה ואין מקדשים את החודש בלילה ואם קדשו או עיברו בלילה אינו מקודש.<p dir=""rtl"">אמר רבא המקור שאין מקדשים בלילה דכתיב &quot;תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו&quot; זה ראש השנה חג שהחודש מתכסה בו וכתיב &quot;כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב&quot; מה משפט ביום אף קידוש החדש ביום.</p>"	סנהדרין יא:		
